גליון 3/2016
תנאי במכרז המעניק ניקוד עודף לבעלי נסיון חיובי עם עורך המכרז
תנאי מוכר במכרזי "אמות מידה ומשקלות" מנקד נסיון חיובי של המציע. מה דינו של תנאי המעניק ניקוד עודף למציע לו נסיון חיובי עם עורך המכרז דווקא?
לסוגייה זו נדרשה השופטת מרוז מבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד.
עת"מ (מרכז) 32304-02-16 פרח השקד בע"מ נ' עירית ראשון לציון
תמצית העובדות הרלבנטיות:
- עיריית ראשון לציון פרסמה מכרז לביצוע עבודות נקיון וטאוט.
- אחד מתנאי המכרז המכרז העניק יתרון בן 8 נקודות לבעלי ניסיון חיובי במתן שרותי טאוט לעיריה -5 נקודות לבעלי נסיון "סביר" עם העיריה בצירוף המלצות חיוביות משלוש רשויות אחרות. בנוסף משתתף שלעיריה אין נסיון עמו אך הציג המלצות חיוביות משתי רשויות אחרות, יזכה ל-3 נקודות.
- העותרת טענה כי סעיף זה מעניק משקל בלתי סביר לנסיונה הקודם של העיריה בעבודה עם מציעה, להבדיל מניסיון חיובי ברשויות מקומיות אחרות. סעיף זה מעניק, לטענתה, ניסיון מובנה לחברת "שלג לבן" המספקת לעיריה שירותי טאוט רחובות למעלה מ-10 שנים.
השאלה המשפטית:
- האם יש פסול בסעיף במכרז המעניק יתרון דווקא לגוף אשר לעורך המכרז יש ניסיון חיובי בעבודה עמו?
נפסק:
- טענת העותרת לפיה דרוג הנקוד במכרז מעניק יתרון מובנה לחברת שלג לבן אינה טענה משוללת יסוד. הואיל ונסיונה הקודם של חברת שלג לבן עם העיריה הוא חיובי, זכייתה במירב הנקודות בפרק "הנסיון" מובטחת. די בכך כדי להצביע על הפלייה לטובה.
- משכך, מתקבלת העתירה באופן זה שדרוג הניקוד ביחס לניסיונה הקודם החיובי של העיריה עם מציעות במכרז יעמוד על 5 נקודות במקום 8 נקודות, בדומה לניקוד המוענק למציעות בעלות ניסיון חיובי עם רשויות אחרות.
הערות בשולי הפסיקה
- מתן ניקוד עודף למציע, עמו יש לעורך המכרז ניסיון חיובי מוקדם, מעורר קשיים של ממש.
- כך, למשל, בעע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים הבהיר בית המשפט העליון כי אמת מידה זו עלולה ליצור הפליה בין ספקים חדשים לבין ספקים ותיקים שכבר עבדו עם עורך המכרז, ושימוש באמת מידה זו עלול ליצור מצב שבו ספקים חדשים אינם מצליחים לזכות במכרזים, ונוצר חוג סגור של ספקים הנהנה מכל מכרזי הרשות.
- חרף האמור לעיל קבע בית המשפט באותו עניין כי חרף הקשיים הרבים הכרוכים באמת מידה זו יש לצידה גם יתרונות רבים. הקשיים בהפעלת אמת המידה של "שביעות רצון" בצורה הוגנת עיקרם הוא בשאלה כיצד יימנע מתן יתרון פסול למציע שקשר קשרים עם עורך המכרז עקב עבודתו והיכרותו. במסגרת זו יש לעמוד על הקריטריונים שייבחנו במסגרת "שביעות הרצון"; מה המשקל שיינתן לאמת המידה באופן כללי ולכל קריטריון באופן ספציפי; כיצד ייאסף המידע על המציעים; כיצד יינתן הניקוד למציע שקיבל חוות-דעת שליליות; האם תינתן זכות טיעון למציע שחוות-דעת שליליות התקבלו על אודותיו ועוד שאלות נוספות.
- יוער, כי הדרך שבה בחרה כב' השופטת מרוז להתמודד עם תנאי "הניסיון החיובי" עם המזמין, עולה בקנה אחד עם עמדתו של כב' השופט רובינשטיין בעניין רשות הנמלים ולפיה, חלק גדול מהקושי שיוצר תנאי זה מצטמצם כאשר נבחנות התקשרויות עבר לא רק עם הגוף המזמין בלבד אלא גם עם גורמים אחרים. אליבא דשופט רובינשטיין הכללת התקשרויות כאלה תצמצם במידה משמעותית את החשש מיצירת "מועדון סגור" של ספקים על המשתמע מכך מבחינת המחירים ועוד, שכן יצומצם החשש ל"הרגלים", שלא לומר לקשר העלול להידרדר חלילה למדרון חלקלק של שחיתות בין מזמינים לספקים.
האם עותר שהצעתו פגומה יכול לעתור כנגד הליכי המכרז?
לעתים מתברר כי הצעתו של עותר שתקף את תוצאות המכרז הינה פגומה ומשכך דינה להיפסל. האם עותר כזה זכאי לתקוף הצעות אחרות? האם רשאי הוא לדרוש את ביטול המכרז?
עת"מ (ח') 7477-02-16 טיטרא שרותי תרגום נ' המועצה האזורית מנשה ואח'
תמצית העובדות הרלבנטיות
- העותרת עתרה לביטול החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת המשיבה 2 כהצעה הזוכה במכרז.
- במהלך הדיון התברר כי ערבותה של העותרת פגומה ולכן דין הצעתה להפסל.
- בנסיבות אלו טענו המשיבות כי אין לעותרת זכות להעלות טענות כנגד החלטת ועדת המכרזים.
השאלה המשפטית
- האם מציע שהצעתו פסולה יכול לעתור כנגד הליכי המכרז?
נפסק:
- הלכה היא כי גם למשתתף שהצעתו נפסלה עשוי להיות אינטרס לגיטימי בתקיפת הליכי המכרז. משכך, מוכר מעמדו של עותר שהצעתו במכרז נפסלה לטעון לביטול הליכי המכרז בשל פגמים שנפלו בהצעות האחרות או בהליכים לבחינתן.
- בענייננו, הסעד היחיד שביקשה העותרת הוא לבטל את זכיית המשיבה במכרז ולהכריז עליה כעל זוכה.
- העתירה אינה כולל בקשה לסעד לביטול הליכי המכרז כולו. עם זאת, ביקשה העותרת כסעד חלופי: "לתת למבקשת כל סעד אחר שיראה לבית המשפט הנכבד". בית המשפט קבע כי נוסח כזה אינו מספיק כדי להצביע על עתירה חליפית לביטול המכרז כולו.
- בית המשפט קבע כי די בטעם זה בכדי לדחות את העתירה.
הערה בשולי הפסיקה
- המסקנה האופרטיבית העולה מפסק הדין הינה שעל עותר זהיר לכלול בעתירתו גם בקשה מפורשת לסעד של ביטול המכרז. יוער, כי מפסק הדין עולה כי קיים ספק אם די בבקשת סעד כללי של ביטול המכרז ומשכך על העותר להבהיר בפירוט האם לטענתו יש לבטל את המכרז ולפרסם אחר תחתיו, לבטל את כל ההתקשרות או להורות לעורך המכרז להתקשר ללא מכרז וכדומה.
עלון מידע זה כולל מידע כללי וחלקי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ משפטי פרטני