גיליון 3/2026
עת"מ 41388-08-25 י. ר. א. ב. שרותי נוי 1985 בע"מ נ' עיריית רמת גן ואח' (נבו, 2.3.2026)
תמצית העובדות הרלבנטיות
v העותרת טענה כי הצעת המציעה הזוכה ("הזוכה") חייבת הייתה להיפסל כיוון שהציגה מידע כוזב ומטעה ביחס לניסיונה. אליבא דעותרת, הטעיה זו וניסיונה של הזוכה להוליך שולל את ועדת המכרזים, ולצבור ניקוד שאינה זכאית לו, חייבו את ועדת המכרזים לפסול את הצעתה. מוסיפה העותרת כי הועדה, שהבחינה בכזב, במקום לפסול את ההצעה,הסתפקה בכך שלא העניקה לזוכה את הניקוד שהיתה מקבלת, אילו הכזב לא היה מתגלה.
v לטענת העותרת אין הצדקה להכשיר הצעה הכוללת מידע כוזב, מעשה החותר תחת העקרונות הבסיסיים של דיני המכרזים ובכללם ההגינות והשוויון. העובדה שהמציע "נתפס" אינה משנה, שכן השוויון כבר נפגע מעצם האפשרות שהמציע לא היה נתפס ומדיניות משפטית מחייבת לפסול מציע שכזה.
השאלה המשפטיות:
האם עצם הצגת מידע שגוי או מטעה על ידי מציע מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת הצעתו?
נפסק:
v ועדת המכרזים לא התייחסה בקלות ראש לעובדה שהצעת העותרת כללה מידע שגוי. ועדת המכרזים ערכה שימוע ובירור מעמיק, גם עם צדדים שלישיים, וקיבלה החלטה ראויה וסבירה.
v כמעט בכל מכרז נופלות טעויות כאלו או אחרות וגם בהצעות מציעים נופלות פעמים רבות טעויות כאלו או אחרות והשאלה הינה האם מדובר בטעויות שנעשו בתום לב והאם ניתן לתקנן ומה השלכותיהן על המכרז ותוצאותיו ועל עקרונות דיני המכרזים, כמו השוויון והתחרות.
v הטעות בהצעה היא טעות שנפלה בתום לב וניתנו לה הסברים מספקים. כך התרשמו גם חברי ועדת המכרזים כי לא מדובר בטענות שנעשתה במכוון או באופן תכסיסני. טעות זו לא השפיעה על עמידת הזוכה בתנאי הסף או על הניקוד שניתן לה, ולכן לא היה מקום לפוסלה.
הערה בשולי הפסיקה
v מעניין לציין כי עתירה דומה בתכלית הוגשה – לפני כארבע שנים - על ידי העותרת נגד הזוכה, במכרז עירוני אחר בו התמודדו שתיהן (עת"מ 60324-01-22 י. ר. א. ב. שרותי נוי 1985 בע"מ נ' עיריית רמת גן ואח') ("העתירה הקודמת"). גם בעתירה הקודמת צורף להצעת הזוכה תצהיר שנתוניו לא היו נכונים. גם בעתירה הקודמת, ערכה ועדת המכרזים דיון מעמיק בשאלת תום ליבה של הזוכה. גם בעתירה הקודמת קבעה ועדת המכרזים, כי הזוכה פעלה בתום לב וללא כוונת הטעיה. אלא, שבעתירה הקודמת התערב בית המשפט במסקנות ועדת המכרזים וקבע כי קיים קושי בקבלת טענת תום הלב.
v נראה כי הפער בין שני פסקי הדין נעוץ גם במידת הנכונות של בית המשפט להתערב בהחלטות ועדת המכרזים וגם בגישה עקרונית שונה ביחס לפגם הכרוך בהצגת מצגים שגויים בהצעה. בעוד במקרה הנוכחי יוצא בית המשפט מנקודת מוצא לפיה "לא בקלות ולא בנקל יקבע בית המשפט שמדובר בתצהיר כוזב ושקרי של מציע ובחוסר תום לב, הטעיה ואף מרמה שלו", הרי שבעתירה הקודמת נקודת המוצא של בית המשפט הייתה שונה. כעניין של מדיניות הוא קבע כי אין זה מתפקידה של ועדת המכרזים "לקיים חקירות מעמיקות בנבכי ליבו של מציע על מנת להגיע להכרעה אם הטעות נעשתה בתום לב" וכי הגשת תצהיר כוזב מהווה פגם מהותי שאין להכשירו.
צירוף תצהיר לא חתום להצעה
כאשר מציע נדרש לצרף להצעתו תצהיר המעיד על עמידתו בדרישות שונות, אך מצרף – בטעות - תצהיר שאינו חתום, האם דין הצעתו פסילה?
עת"מ (מנהלי חיפה) 8262-02-26 יונתן פדידה נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (נבו 2.3.2026)
תמצית העובדות הרלבנטיות:
v במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל נדרשו המציעים לצרף להצעתם תצהיר המעיד על אי קבלת מגרש בפיתוח מסובסד ("התצהיר"). הצעתו של העותר נפסלה בשל כך שהוא צירף להצעתו תצהיר שאינו חתום על ידו.
v העותר פנה לבית המשפט בטענה כי מדובר בפגם טכני שהיה על ועדת המכרזים לאפשר את תיקונו.
השאלה המשפטית
נפסק:
v הגשת התצהיר מהווה אחד מתנאי הסף המהותיים של המכרז. בניגוד לטענת העותר אין מדובר בפגם טכני, אלא בפגם מהותי. הגשת תצהיר שאינו חתום כמוהו כהגשת מסמך ריק.
v החלטת ועדת המכרזים מוצדקת גם מכוח עיקרון השוויון המכרזי. הכשרת הצעת העותר או קבלת עתירתו, בדיעבד ולאחר שתיבת המכרזים נסגרה, הינה העדפה לא שוויונית ביחס למציעים אחרים.
הערה בשולי הפסיקה
v יצויין כי קיימת גם פסיקה אחרת לפיה היעדר חתימה על מסמך במכרז, ובכלל זה גם על ההצעה במרכז או על תצהיר, אינה מהווה בהכרח פגם מהותי, שעלול להביא לפסילת ההצעה; וכי מקום שבו שוכנעה ועדת המכרזים שמדובר בטעות כנה שנעשתה בתום-לב, ללא כוונה להוליך שולל את הוועדה, הרי שיש לראות בכך פגם טכני בלבד שניתן למחול עליו או לרפאו בדיעבד, זאת בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובאופיו של המכרז ותנאיו (למשל: עתמ (י-ם) 11355-06-16 בזק בינלאומי נ' מינהל הרכש הממשלתי).