חילוט ערבות מכרז
הדין החקוק קובע כי ועדת המכרזים רשאית להורות על חילוט ערבות מכרז של מציע, כולה או חלקה, בקבוצות המקרים הבאים: א. כאשר, המציע נהג בתכסיסנות או הטעה את ועדת המכרזים; ב. כאשר הוא חזר בו מהצעתו או הכשיל את מימושה. החלטות ועדת המכרזים בדבר שיעור החילוט עמדו במוקד פסקי דין רבים.

עת"מ (מינהליים חי') 11580-07-24 מפעלי ארזים (ח.ד.י.ר) יזמות ובניה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (נבו 5.2.2026)
תמצית העובדות הרלבנטיות

v עניינה של העתירה הוא במכרז של רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י").

v העותרת הגישה הצעה במכרז וכך גם עשתה חברה קשורה שלה. כך, למרות שתנאי המכרז אוסרים על גופים קשורים להגיש יותר מהצעה אחד (לחוד או ביחד)

v ועדת המכרזים החליטה על פסילת הצעת העותרת ועל חילוט מלא של ערבות המכרז שלה שעמדה על סך של 1,354,000 ש"ח. לאחר מכן, המקרקעין נשוא המכרז נמכרו על ידי רמ"י במחיר הנמוך בכ-137,000 ₪ מהצעת העותרת.

v במסגרת הליך קודם, הנוגע לחילוט הערבות, הורה בית המשפט לועדת המכרזים של רמ"י לשוב ולשקול את שיעור החילוט, בהתחשב בהפרש הגדול בין גובה הערבות שחולטה לנזק שנגרם בפועל לרמ"י כתוצאה מפסילת הצעת העותרת.

v לאחר שערכה דיון נוסף, שבה והחליטה ועדת המכרזים של רמ"י על חילוט מלא, בנימוק כי לנוכח ההפרה החמורה של תנאי המכרז – תיאום הצעות ותכסיסנות – הופכים שיקולי ההרתעה לכבדי משקל ואינם מצדיקים סטייה מנקודת המוצא של חילוט מלא.

השאלות המשפטיות:

האם כאשר מחולטת ערבות הצעה, החילוט יהיה מלא? ואם לא כך – מהם השיקולים הנוגעים לשיעור החילוט?

נפסק:

v חילוט הערבות מחייב שיקול דעת ואינו שרירותי. עם זאת שיקול הדעת של ועדת המכרזים הוא רחב ובית המשפט לא יתערב בו בקלות.

v נקודת המוצא היא כי ועדת המכרזים רשאית להורות על חילוט מלוא הערבות.

v שעה שועדת המכרזים שוקלת אפשרות חילוט, עליה לבדוק, ביו היתר, את גובה הנזק הישיר והעקיף שנגרם, ככל שנגרם; את התכלית ההרתעתית שגלומה בשיעור חילוט הערבות; ואת התנהלותו של המציע.

v בבחינת גובה הנזק, יש לבחון, מעבר לנזק הישיר הנובע מהתנהלות העותרת (הפער בין הצעתה לבין ההצעה שנבחרה בסופו של יום) גם את המשאבים הרבים שהוסטו לצורך ניהול הליכים משפטיים שנקטה העותרת והסטת משאבי ועדת המכרזים, לצורך הבירור שקדם לפסילת הצעת העותרת.

v עם זאת, יש בנסיבות העניין שיקולים להפחתת שיעור חילוט הערבות: ראשית, קיומו של יחס של פי 10 בין גובה הנזק הישיר לבין שיעור הערבות. שנית, העובדה שועדת המכרזים השתהתה מאוד במתן החלטה, פגם שגרם נזק לעותרת, אשר נאלצה להאריך את תוקף הערבות, דבר שמטבע הדברים כרוך בעלויות לא מבוטלות.

v לאור כל האמור לעיל הפחית בית המשפט את שיעור החילוט ל-80% מגובה הערבות.

הערה בשולי הפסיקה

v בסוגיית נקודת המוצא להיקף החילוט, מרבית הפסיקה יוצאת מנקודת מוצא של חילוט מלא גם כאשר הנזק הישיר שנגרם לעורך המכרז נמוך מגובה הערבות. עם זאת, גם יציאה מנקודת מוצא זו, אינה פוטרת את ועדת המכרזים מהפעלת שיקול דעת ועליה לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הפרטניות. משכך, ועדת המכרזים רשאית – ובמקרים מסויימים אף חייבת - להפחית את שיעור החילוט, לעיתים עד כדי הימנעות מחילוט בכלל.

v יצויין, כי גובה הנזק שנגרם לעורך המכרז הוא רק פרמטר אפשרי אחד שעל ועדת המכרזים לשקול בבואה להחליט על שיעור החילוט. לצד פרמטר זה, עליה לשקול פרמטרים נוספים וביניהם: חומרת ההפרה, התכלית ההרתעתית, שיקולים מידתיות בין שיעור החילוט לחומרת המעשה, ונסיבות אישיות של המציע.

פרשנות תנאי סף
כיוון שאי עמידה בתנאי הסף משמעה פסילת הצעה, מחוייב עורך המכרז בניסוח בהיר וחד משמעי של תנאי הסף. עיון בשפע הפסיקה המוקדש לפרשנות תנאי סף, מלמד שלא תמיד זה המצב.

תא (מרכז) 82989-07-25 פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נ' מועצה אזורית שומרון (נבו 5.2.2026)

תמצית העובדות הרלבנטיות:

v המועצה המקומית שומרון ("המועצה") פרסמה מכרז למתן שירותי ליסינג תפעולי. כלי הרכב נועדו לשימוש עובדיה המועצה והתאגידים העירוניים שבשליטתה.

v המועצה פסלה את הצעת העותרת כיוון שלשיטתה היא לא עמדה בתנאי הסף הדורש כי: המציע סיפק במהלך השנים 2022-2024 שירותי ליסינג תפעולי לגוף ציבורי ו/או מסחרי אחד לפחות הפועל בתחום יו"ש (נוסף לשני הגופים כאמור) בהיקף של 60 רכבים לפחות" ("תנאי הסף").

v הצדדים חלוקים לגבי פרשנותו של תנאי הסף. לטענת העותרת, יש לפרש אותו כך שהגוף הציבורי או המסחרי שהמציע נתן לו שירות בהיקף של 60 כלי רכב לפחות פועל בתחום יו"ש. לטענת המועצה יש לפרש אותו כך, שאותו גוף ציבורי או מסחרי פועל בתחום יו"ש בהיקף של 60 רכבים לפחות.

השאלה המשפטית

v מהי דרך פרשנותו הראויה של תנאי סף?

נפסק:

v שתי הפרשנויות המוצעות עומדות בקנה אחד עם לשון תנאי הסף.

v תכלית תנאי הסף היא לוודא שיש למציע ניסיון מוכח במתן שירותי ליסינג בהיקף משמעותי לגוף אחד גדול לפחות הפועל באזור יו"ש, ולא במתן שירות ספורדי לכלי רכב בודדים.

v אף שישנן כמה פרשנויות לשוניות אפשריות לתנאי הסף, הפרשנות שלפיה נדרש ניסיון של מתן שירות בפועל באזור יו"ש ל-60 רכבים לפחות, מתיישבת יותר עם תכלית המכרז מאשר הפרשנות שלפיה די במתן שירות בהיקף של 60 רכבים לפחות לגוף הפועל, בין היתר, באיו"ש.

v משכך ולאור שההצעה הנוספת היחידה שהוגשה למכרז נפסלה בשל פגם בערבות, נקבע כי יש לבטל את המכרז.

הערות בשולי הפסיקה

v העובדה כי תנאי הסף איפשרו מספר פרשנויות לשוניות, מעידה על ניסוח שאינו מדוייק דיו. ניסוח דו משמעי זה גרר הליכים משפטיים, הוצאות ועיכוב הליכי המכרז. ניסוח אחר שהיה שם דגש על דרישה בנוסח: "המציע סיפק את השירותים בהיקף של 60 רכבים בתחומי איו"ש", היה מבהיר, מראש ובצורה טובה יותר, את כוונת תנאי הסף.

v הכללים החולשים על פרשנות תנאי סף הם כדלקמן: ראשית, יש לבחון אם הפרשנות המוצעת עולה בקנה אחד לשון תנאי הסף; שנית, אם לשון תנאי הסף מאפשרת שתי פרשנויות שונות, יש לבחור את הפרשנות המקיימת את תכלית המכרז; שלישית, אם שתי הפרשנויות תואמות הן את לשון תנאי הסף והן את תכליתו, קובע הדין הפסוק שני כללי הכרעה חלופיים: בחירה בכלל הפרשנות המקיימת את הצעת המשתתפים במכרז, או בחירה בפרשנות הנותנת העדפה לעמדת עורך המכרז. אין בפסיקה תשובה לשאלה מה הדין כאשר שני כללי הכרעה אלו סותרים זה את זה (להרחבה בנושא מורכב זה אתם מוזמנים לעיין בפסקאות 3.2-3.4 בספרי "תנאי הסף במכרז" שיצא לאור בהוצאת בורסי).