במקרים רבים עותרים משתהים בהגשת עתירה לאור כך שהם פנו לרשות וממתינים לשינוי החלטתה. לרוב מדובר בטעות רבתי. פנייה לרשות בדרישה לשנות את החלטתה או חילופי מכתבים או דברים איתה, אינם עוצרים כשלעצמם את מרוץ השיהוי. דוגמה לכך ניתנה אך לאחרונה.

עת"מ (מינהליים ב"ש) 44884-08-25 קבוצת אשטרום בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (נבו 12.11.2025)

תמצית העובדות הרלבנטיות

v קבוצת אשטרום ("אשטרום") הגישה בקשה למתן ארכה להגשת עתירה ("הבקשה") כנגד החלטת רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") לדחות את בקשתה להקצות לה, ללא מכרז, מקרקעין המוחזקים בידיה בפועל כשלושים שנה.

v כעולה מהבקשה, החלטה סופית בנושא התקבלה ברמ"י ביום 4.8.2024, בעת שאשטרום נדרשה לסלק ידה מהמקרקעין. הבקשה לארכה הוגשה רק ביום 18.8.2025.

v רמ"י דרשה מאשטרום לפנות את המקרקעין כבר משנת 2005. לאורך השנים ניהלה אשטרום מגעים מול רמ"י בהם שבה וביקשה להקצות לה את המקרקעין בפטור ממכרז. בקשותיה לא נענו.

השאלה המשפטית:

v האם פניות לרשות בבקשה לשינוי החלטה שקיבלה משפיעות על "מירוץ השיהוי"?

נפסק:

v בהתאם להלכה הפסוקה, בחינת בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית תיעשה לפי דיני השיהוי המינהלי. בתוך כך, יש לבחון את השיהוי האובייקטיבי, שעניינו בנזק שעלול להיגרם לצדדים שלישיים או לאינטרס הציבורי, ואת השיהוי הסובייקטיבי שבהתנהלות העותר.

v בית המשפט העליון עמד על כך שיש ליתן משקל עיקרי לשיקול האובייקטיבי . לצד זאת, לא פעם נפסק כי אין להאריך את המועד להגשת עתירה מינהלית בין היתר בשל שיהוי סובייקטיבי, ונקבע כי "התכתבות" עם הרשות אינה מצדיקה השתהות בהגשת העתירה.

v אשטרום ביקשה להאריך את החוזה לשכירת המקרקעין לתקופה נוספת, וכבר ביום 26.1.2005 הודיעה רמ"י לאשטרום כי אין באפשרותה להאריך את חוזה ההרשאה בפטור ממכרז. ממועד זה, בו סורבה בקשת אשטרום להאריך את חוזה ההרשאה או לקבל הקצאה של המקרקעין בפטור ממכרז, הייתה פתוחה בפני אשטרום האפשרות לפנות בעתירה מנהלית נגד רמ"י. מטעמיה היא לא עשתה כן, תוך שהמשיכה להחזיק במקרקעין ללא שום זכות שבדין.

v מאז שנת 2005 ועד שנת 2024 נדרשה אשטרום שוב ושוב לפנות את המקרקעין ולא עשתה כן. דרישות אלה אכן הובילו לפניות חוזרות ונשנות של אשטרום לרמ"י להקצות לה את המקרקעין ללא מכרז, אך חזרה על דרישה שנדחתה אינה משנה מכך שהשיהוי נספר מההחלטה הראשונה של הרשות.

v בעניינו מתקיים שינוי אובייקטיבי וסובייקטיבי. שיהוי אובייקטיבי - כיוון שגרירת הרגליים מצידה של אשטרום, שנמנעה מהבאת טרונייתה כלפי הרשות לביקורת שיפוטית משך שנים ארוכות, פגעה באינטרס הציבורי בנוגע למקרקעין, שהם משאב ציבורי מוגבל יקר ערך; שיהוי סובייקטיבי- כיוון שאשטרום ידעה לאורך כל הדרך כי לא ניתן להאריך את ההתקשרות עימה, ורמ"י חזרה שוב ושוב על כך שעליה לפנות את המקרקעין.

v עצם העובדה שבמהלך השנים אשטרום הוסיפה ופנתה שוב ושוב לרשות בדרישות להסדרת החזקתה במקרקעין, אינה גורמת ל"איפוס" המועד בו נתנה הרשות. הבקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית נדחתה.

הערה בשולי הפסיקה

פסק הדין אמנם ניתן בהקשר של בקשה לפטור ממכרז, אך הקבוע בו נכון גם להליך מכרזי "סטנדרטי". אמנם על מציע במכרז הסבור שנפל פגם בהליך מוטלת חובת מיצוי ההליכים – כלומר להעלות ראשית את טענותיו בפני עורך המכרז. אולם, המתנה ממושכת להתייחסות עורך המכרז עלולה להעמיד חומת שיהוי בפני העותר. בדומה, גם תכתובת עם עורך המכרז אינה מהווה טעם מספק לשיהוי, אלא אם עורך המכרז הודיע כי בכוונתו לבחון מחדש את החלטתו. בנוסף הדין קובע כי רף השיהוי בעתירות מנהליות הוא 45 ימים מהמועד בו נודע לעותר על ההחלטה נשוא העתירה.

החלפת מסמך חסר או שגוי שצורף להצעה
האם ועדת מכרזים רשאית לאפשר למציע שהגיש – בתום לב – מסמך שגוי להצעתו, להחליפו במסמך אחר? האם הגשת מסמך פגום היא בבחינת פגם טכני או פגם מהותי?
עת"מ (מינהליים י-ם) 84306-07-25 עו"ד תמר נבו נ' ועדת המכרזים של משרד המשפטים (נבו 3.11.2025)

תמצית העובדות הרלבנטיות:

v עניינה של העתירה במכרז למתן שירותים משפטיים. במכרז נקבע כי רק מציעים שיקבלו ציון איכות של 40 נקודות מתוך 60 אפשריות ימשיכו לשלב הריאיון.

v רכיב משמעותי בציון האיכות הוא התרשמות משתי דוגמאות של כתבי טענות שהוגשו לערכאות שיפוטיות על ידי המציע, במהלך חמש השנים האחרונות שקדמו להגשת הצעה.

v ועדת המכרזים מצאה כי אחד מכתבי הטענות שצירפה העותרת להצעתה הוגש לערכאות לפני למעלה מחמש שנים ממועד הגשת ההצעה. כתוצאה מכך ניתן למסמך זה ציון "אפס". משכך הצעתה של העותרת לא התקבלה ולא עברה לשלב הריאיון. העותרת ביקשה להגיש כתב טענות אחר וסורבה בנימוק שהחלפת כתב הטענות שנפסל במסמך תקין, תהווה למעשה בדיקות כתב טענות שלישי בנוסף לשניים שהגישה, ובכך יש – לעמדת ועדת המכרזים - פגיעה בשוויון.

v בניגוד לכך, למציעים אחרים אשר לא הגישו כלל שני כתבי טענות, התאפשר לתקן את החסר.

השאלות המשפטית

v האם מציע שצירף להצעתו מסמך פגום רשאי להחליפו באחר? מהו קו התפר בין פגם טכני לפגם מהותי בהצעה?

נפסק:

v ביסוד ההליך המכרזי עומד עיקרון השוויון. כלל היסוד הוא שעל ועדת המכרזים להקפיד על קיום הוראות המכרז כלשונן, על מנת שלא לפגוע בעקרון השוויון. יחד עם זאת, לא כל פגם שנפל בהצעה יביא לפסילתה על הסף. נקבעה הבחנה בין "פגם מהותי", הפוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים ומחייב פסילה, לבין "פגם טכני", שמקורו בטעות אנוש או השמטה מקרית, ואינו מקנה למציע יתרון בלתי הוגן. במקרה של פגם טכני, לוועדת המכרזים מסור שיקול דעת האם להכשירו או לאפשר את תיקונו.

v ההבחנה בין פגם מהותי לפגם טכני נעוצה בפגיעה בתחרות ההוגנת בין המשתתפים ובעיקרון השוויון. על כן פגם מהותי בהצעה יביא לפסילתה, בעוד שפגם שאינו כזה ניתן לתיקון. פגם מהותי בהצעה עשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז או לשבש את כללי המכרז באופן שאינו מאפשר להשוות בין המציעים. לעומת זאת, פגמים בעלי אופי טכני, שמקורם בטעות בתום-לב מצד המציע אשר אינם יורדים לשורשו של עניין ואינם פוגעים בכללי היסוד של דיני המכרזים, רשאית ועדת המכרזים להכשירם בהתאם לשיקול דעתה.

v הפסיקה אפשרה לתקן ולהוסיף מסמכים שהיו קיימים במועד הגשת ההצעה ואי-מסירתם אינה נגועה בחוסר תום לב או פוגעת בשוויון.

v בית המשפט קבע כי במקרה שבפניו הפגם אינו נוגע לתוכנו או לאיכותו של כתב הטענות שהוגש, אלא אך ורק למועד כתיבתו ולמגבלת הזמן שנקבעה בתנאי המכרז. כתב הטענות כלל לא נבחן לגופו; הוא נפסל על הסף בשל אי-עמידה בתנאי טכני-פורמלי. העובדה שהעותרת החזיקה בידיה, כבר במועד הגשת ההצעה, כתב טענות חלופי ותקין, מחזקת את המסקנה כי אין מדובר בניסיון לשפר את ההצעה בדיעבד, אלא בבקשה לתקן טעות כנה שנפלה בבחירת הקובץ. במובן זה, הפגם הוא טכני באופיו.

v בית המשפט דחה את הבחנת ועדת המכרזים בין "השלמה" של מסמך חסר לבין "החלפה" של מסמך שהוגש ונמצא פגום. לא סביר כי מצבו של מציע שהתרשל ולא הגיש מסמך כלל, טוב יותר ממצבה של העותרת, אשר טרחה והגישה שני מסמכים כנדרש, אך שגתה בתום לב בבחירת אחד מהם. בהתבסס על נימוק זה התקבלה העתירה.

הערות בשולי הפסיקה

v שתי הבחנות משפטיות מהוות כלי להכרעה בשאלה האם יש לאפשר למציע להשלים מסמכים שלא צורפו להצעתו (ככל שצירוף המסמכים לא הוגדר כתנאי סף): האם מדובר במסמכים דקלרטיביים (משקפי מציאות- למשל, תדפיס רשם חברות) או קונסטיטוטיביים (יוצרי מציאות – למשל, הסכם עם קבלן משנה). במקרה הראשון המגמה היא ליברלית הרבה יותר ותאפשר את הגשת המסמך הדקלרטיבי. הבחנה שנייה היא בין מסמך שהיה בידי המציע במועד הגשת ההצעה, למסמך שהגיע לידיו מאוחר יותר. במקרה השני הגישה מחמירה.

v חשוב להדגיש, כי בנסיבות העניין הכרעת בית המשפט לא נסמכה בעיקרה על השאלה העקרונית (האם ניתן להחליף מסמך פגום שצורף להצעה), אלא בעיקר על האופן הבלתי שוויוני בו פעלה ועדת המכרזים אשר אפשרה למציעים שלא הגישו כלל את המסמכים הנדרשים, לצרפם באיחור, אך לא אפשרה למציע שהגיש מסמך פגום לעשות כן.